חברות

מהי חברות ? / מירב האוסמן

חברות זה לוותר

חברות זה לספר,

חברות זה גם לכעוס

חברות גם לאהוב

חברות להקשיב

חברות לפעמים לריב,

חברות געגועים,

להיות ביחד מה נעים

חברות – חברות

מהלב –מהלב

היא כמו פרח, פרח מלבלב

חברות- חברות

היא אוצר – היא אוצר

נשמור עליה מכל משמר.

חברות כבוד לתת

חברות גם לקבל

חברות לשתף

חברות גם ללטף

חברות יד ביד

כל הדרך לא לבד

חברות לעזור

ועליה רק נשמור.

* סמנו בשיר את כל המילים המתארות מהי חברות אמיתית!

 

העולם נראה טוב יותר

כשיש חבר או חברה.

בואו נהיה חברים טובים!

 

* מיינו את המילים שלפניכם למילים המתארות חברות ולמילים המתארות מריבה:

אַהֲבָה, כָּעָס, אַלִימוּת, חֲבֵרוּת, בּרוֹגֶז, וִיתוּר, סְלִיחָה, מֵריבָה, שִׂנְאָה, אֶכְפָּתִיוּת, התנהגות טובה, שׁוֹלֶם, וִיכּוּחַ, הִדַבְּרוּת, התנהגות רעה.

 * מה, לדעתכם, על ילדים שֶׁרָבִים לעשות בִכְדֵי שֶׁיהפכו לחברים?

 

הַלֵב הוּא מַחֲבוֹא / שלומית כהן אסיף

 הַלֵב הוּא מַחֲבוֹא

לְכָל הַדְבָרִים שֶׁלֹא יְכוֹלִים לְהַגִיד בְּקוֹל,

כּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר עַל הַיַלְדָה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב

וּמְפַחֵד שֶׁיִצְחֲקוּ לִי

אֲנִי מְסַפֵּר בַּלֵב.

כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִיד מִלָה גַסָה

וּמְפַחֵד שֶׁאַבָּא וְאִמָא יִשְׁמְעוּ

אֲנִי אוֹמֵר בַּלֵב.

יֵשׁ דְבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בַּלֵב

וּכְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַגִיד אוֹתָם בְּקוֹל

אֲנִי לֹא יָכוֹל.

 *  כתבו דברים שאתם מספרים ללבכם.

 

אני רוצה לקום בבוקר ולא לפחד / אסתר קל

אני רוצה לקום בבוקר ולא לפחד

שידחפו אותי,

שיכשילו אותי,

שילעגו לי.

אני רוצה לקום בבוקר ולדעת

שיקשיבו לי,

שיתחשבו בי,

שיאמינו בי.

אני רוצה לקום בבוקר ולדעת,

שכל האנשים הם אחים שלי,

אני רוצה לקום בבוקר בשמחה.

 

 

למה במכות ? / אהוד מנור

 כשאני הולך לבית הספר

לפעמים אני פוחד,

כי אני אף פעם לא יודע

לקראת מה אני צועד.

יש תמיד אחד,

שמחפש כל רגע מטרה

לאבנים וחול.

יש תמיד אחד

ש"מת לשים לי רגל"

וחושב שהוא גיבור גדול.

ילד, מה אתה מוכיח ?

למה דווקא במכות ?

ילד, ילד, גם אתה עלול מחר לבכות.

ובהפסקה, בכדורגל

המשחק רועש גועש,

מי שלא מצליח מול השער

סתם בועט במה שיש.

יש תמיד אחד שלא נותן מנוח,

אם תרצה לברוח הוא ירדוף.

לפעמים אני יכול בשקט,

להחזיר לו במכות,

אך זכור היטב שטוב עדיין

לא צמח מאלימות.

 

 

 

שיר המתאפק

 

 בָּעֶרֶב, אַחֲרֵי שְׁהָלְכוּ כָּל הַחֲבֵרִים,

אִמָּא אָמְרָה לִי לֶאֱסף אֶת הַצַּעֲצוּעִים.

אֲבָל אֲנִי כְּבָר עָיֵף, וְזֶה לא צְחוֹק,

מַמָּשׁ מַמָּשׁ בָּא לִי עַל אִמָּא לִצְעק…

אַך בִּמְקוֹם זֶה – מָה עוֹשִׂים?

 

מִתְאַפְּקִים !!!

" עֲצר וַחֲשׁב" הוּא הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן,

לִפְנֵי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָה לַלָּשׁוֹן.

 

יוֹם אֶחָד בֶּחָצֵר, בִּזְמַן הַהַפְסָקָה,

דּוּדִי עָבַר לְיָדִי וְנָתַן לִי מַכָּה.

כָּעַסְתִּי מְאוֹד, מַמָּשׁ עַד דְּמָעוֹת,

כָּל כָּך רָצִיתִי לְהַחְזִיר לוֹ מַכּוֹת…

אַך בִּמְקוֹם זֶה – מָה עוֹשִׂים?

 

מִתְאַפְּקִים !!!

סוֹפְרִים עַד עֶשֶׂר עִם כָּל הָאֶצְבָּעוֹת,

וְאוֹמְרִים לַכַּעַס שָׁלוֹם וְלא לְהִתְרָאוֹת.

 

צִיַּרְתִּי צִיּוּר נִפְלָא, שֶׁבּוֹ אֲנִי כָּל כַּך גֵּאֶה,

אֲבָל דָּנָה אָמְרָה שֶׁהוּא בִּכְלָל לא יָפֶה

נִפְגַּעְתִּי וְרָצִיתִי לָהּ לְהַכְאִיב,

כְּדֵי שְׁתֵּדַע שֶׁגַּם אֲנִי יוֹדֵעַ לְהַעֲלִיב.

 אַך בִּמְקוֹם זֶה – מָה עוֹשִׂים?

 

מִתְאַפְּקִים !!!

נוֹשְׁמִים נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, אֲרֻכָּה

וּמְגִיבִים יָפֶה, בְּצוּרָה רְגוּעָה.

 

כָּך אָנוּ רוֹאִים שְׁלְּכָל מִינֵי בְּעָיוֹת

יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פִּתְרוֹנוֹת,

וְאִם נַצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק  רַק עוֹד רֶגַע,

נוּכַל לִמְנעַ כִּמְעַט כָּל פֶּגַע.

 "עֲצר וַחֲשׁב" הוּא הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן,

לִפְנֵי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָה לַלָשׁוֹן!

 

התשובה לכל בעיה נמצאת עמוק בלבך
אם תחשוב היטב תמצא את התשובה
אך אם בכל זאת קשה…
 

מִסְתַּכְּלִים צָעַד אֶחָד קָדִימָה מַה יִקְרֶה אִם נָגִיב כָּךְ אוֹ כָּךְ

לְכֹל מַצָּב יֵשׁ מִסְפָּר  נְקֻדּוֹת מַבָּט
נִבְדֹק אֶת כֹּל  הַנְּקֻדּוֹת וְאוּלַי נְגַלֶּה הַפְתָּעוֹת חֲדָשׁוֹת

 נִסְפֹּר עַד עֶשֶׂר כְּדֵי לְהִירַגַע
לִפְנֵי שֶׁנָּגִיב בְּמַכָּה

 כְּשְׁנִתְקַלִים בִּבְעָיָה וְנִרְאֶה כְּי   קָשֶׁה  לְהִשְׁתַּחְרֵר
מִמֶּנָּה נִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת וְהַקֶּשֶׁר יִשְׁתַּחְרֵר

נוֹשְׁמִים נְשִימָה עֲמֻקָה, אֲרֻכָּה וּמְגִיבִים יָפֶה, בְּצוּרָה רְגוּעָה

הילד הרע / לאה גולדברג

הָיִיתִי אֶתְמוֹל בְּבֵית הַדּוֹדָה,
אָמַרְתִּי "שָלוֹם" וְאָמַרְתִּי "תּוֹדָה",
אָמַרְתִּי "סְלִיחָה"  וּ"בְּבַקָּשָה",
שָאַלְתִּי תָּמִיד: "זֶה מֻתָּר?" אַתְּ מַרְשָה?"
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד זֶה קָרָה –
לְפֶתַע נִכְנַס בִּי הַיֶּלֶד הָרַע
וְאָמַרְתִּי: "אַתְּ טִפְּשָה"
וְאִמָּא הִסְמִיקָה מְאד וְאָמְרָה:
"גָּד, תִּתְבַּיֵּש! זֶה אָים וְנוֹרָא!"
וְאַבָּא אָמַר: "בֶּאֱמֶת זֶה לא צְחוֹק!
תַּלְמִיד כִּתָּה אָלֶ"ף נוֹהֵג כְּתִינוֹק!"

אֵיךְ אַסְבִּיר לָהֶם שֶזֶּה לא אֲנִי?
זֶה הַיֶּלֶד הָרַע, שֶנִּכְנַס לִי בִּפְנִים –
תָּמִיד הוּא נִכְנַס בְּלִי שוּם הַזְהָרָה,
הַיֶּלֶד הָרַע.

שִׂחַקְתּיִ אֶתְמוֹל בֶּחָצֵר עִם יוֹכֶבֶד
נָתַתִּי לָהּ אוֹטוֹ שֶלִּי וְרַכֶּבֶת,
נָתַתִּי לָהּ לִזְכּוֹת בְּגֻלָּה
הֲכִי אֲדֻמָּה וַהֲכִי גְּדוֹלָה!
וְאֵינֶנִי יוֹדֵעַ, אֵיךְ זֶה קָרָה –
לְפֶתַע נִכְנַס בִּי הַיֶּלֶד הָרַע,
דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ וְהִיא נָפְלָה.
וְאִמָּא שֶלָּה כָּעֲסָה וְאָמְרָה
"פֶּרֶא-אָדָם! אָים וְנוֹרָא!"
וְסַבְתָּא שֶלָּהּ יָצְאָה וְאָמְרָה:
אַל תִּבְכִּי, אַתְּ יוֹדַעַת, שֶגָּד
יֶלֶד רַע!"
אָז אָמַרְתִּי לָה: "חֲמוֹרָה!"

בֶּאֱמֶת זֶה אָים: הֵם אֵינָם מְבִינִים –
זֶה הַיֶּלֶד הָרַע שֶנִכְנַס לִי בִּפְנִים,
תָּמִיד הוּא נִכְנַס בִּי בְּלִי כָּל הַזְהָרָה,
הַיֶּלֶד הָרַע!

"לֵךְ מִפּה!" אֲנִי מְבַקֵּש אוֹתוֹ,
כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְגָרֵש אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא נִטְפָּל וְנִטְפָּל!
כְּבָר נִסִּיתִי הַכּל, אֲבָל אֵין לִי
בְּרֵרָה.
מַה לַּעֲשוֹת בּוֹ, בַּיֶּלֶד הָרַע?
אוֹ אוּלַי – כְּשֶקְּצָת אֶגְדַּל –
יַעֲזב אוֹתִי וַחֲסָל?

אין ילד רע, יש ילד שרע לו.

כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות